חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' הינומה המרכז לכלה וליופי הנשי בע"מ

פסק-דין

1.ראשיתו של הליך זה בתביעה לסכום קצוב אשר הוגשה ביום 7/10/10 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מכוח סעיף 81 א (1) לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967 נגד הנתבעת על סך 24,344 ₪ במסגרת תיק מס' 01-09265-80-9. התביעה הוגשה עקב ביטול אמצעי התשלום על ידי הנתבעת והפרת הסכם ההתקשרות ובעקבותיה אי תשלום החיובים המגיעים לתובעת כמפורט בפירוט החוב ובחשבוניות חוב בגין שירותים ומוצרים שהעניקה לנתבעת.

2.בדיון שהתקיים ביום 22.6.2011 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והתביעה הועברה להידון בסדר דין מהיר. בתובענה התקיימו מספר דיונים מתוכם שתי ישיבות להבאת ראיות והגשת סיכומים בכתב. עם זאת, נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

טענות הצדדים בקצירת האומר:

3.להלן יובא פירוט תמציתי של עיקרי טענות הצדדים, כפי שהן משתקפות בכתבי הטענות מטעמם ובתצהיריהם.

טענות התובעת:

4.אליבא דגירסת התובעת, כפי שעולה מכתב התביעה, התובעת הינה חברה הרשומה בישראל העוסקת, בין היתר, בשיווק, מכירה ומתן שירותי סלולר. הנתבעת הינה חברה מסחרית המאוגדת כחברה בע"מ. במהלך חודש נובמבר 2008 לערך, התקשרה הנתבעת עם התובעת בהסכם התקשרות למתן שירותי רדיו טלפון נייד (להלן: "ההסכם"). ההסכם מפרט, בין היתר, את התחייבות הנתבעת כלפי התובעת להשתמש בשירותי התובעת במשך זמן קבוע ומוסכם מראש של 36 חודשים, שאם לא כן, במידה של הפסקת השירותים לפני תום המועד הנ"ל יהא עליה לשלם את החלק השיורי של מכשירים הטלפונים הניידים שסופקו לנתבעת. כאשר הפסקת תשלום תחשב אף היא כהפרת התחייבויותיה של הנתבעת.

5. התובעת מציינת, כי החל מיום 18.11.2008 נודע לתובעת, כי החשבוניות אינן משולמות, והוראת הקבע שהועמדה לזכות התובעת לא כובדה (מעיון בחשבוניות שצירפה התובעת עולה, כי ככל הנראה נפלה טעות סופר בתצהירה לגבי מועד אי תשלום הנתבעת את החשבוניות והמועד הנכון הוא החל מחשבונית חודש אפריל 2009 "הוראת התשלום שנתת לחיוב לא כובדה"). לשיטת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה את החיובים כדלקמן לפי הפירוט הבא:

5.1סך 1,897.99 ₪ בגין שיחות ושירותים אותם צרכה הנתבעת מהתובעת, חשבונית מס' 353710510 , עבור חודש אפריל 2010.

5.2חוב על סך 22,300.38 ₪, חשבונית מס' 452020610, תאריך החשבונית 1.6.2010 המהווה למעשה חשבונית גמר חשבון המורכבת ממספר רכיבי חיוב כאשר סכום זה כולל סך של 6,465.30 ₪ בגין יתרת תוכנית תעריפים בהתחייבות למשך 36 חודשים לשישה מנויים, סך של 3,342.81 ₪ בגין יתרת ערך שיורי לשישה מכשירים וסך של 12,113.68 ₪ בגין יתרת ציוד קצה שכלל רכישת שבעה מכשירים.

6.התובעת ציינה בתצהירה, כי הנתבעת מעלה בהתנגדותה טענות בעלמא בדבר "חיובים שלא על פי המוסכם". הנתבעת זוכתה בחשבונה בסך 2,150 ₪ ( בחשבונית חודש אפריל 2009 וחשבונית חודש ינואר 2009), בהתאם למוסכם עבור שלושת חודשי ההתקשרות הראשונים והחל ממרץ 2009 ועד מאי 2010 (סיום ההתקשרות) חוייבה הנתבעת בהתאם למוסכם ואף קיבלה זיכויים מעבר לכך. הנתבעת עברה לחברת תקשורת אחרת מתוך שיקולי כדאיות עיסקה ואף צירפה תיעוד של שיחות המעידות על כך בתצהיר העדות הראשית המשלים.

טענות הנתבעת:

7.בעקבות הפרות התובעת את התחייבויותיה כלפיה בדמות חיובים גבוהים ממה שסוכם, אי מענה מספק לפניות הנתבעת בעקבות קליטה משובשת, חיוב בגין חבילות תוכן שמעולם לא אושרו וכו', במהלך חודש אוקטובר 2008, פנתה הנתבעת אל התובעת לשם תהליך ניתוק. נציגת התובעת יצרה קשר עם הנתבעת "וערכה פגישה טלפונית" והבטיחה שדרוג בתנאי העסקה, הכולל הטבות כספיות שונות, זיכויים חודשיים (המותנים בשימוש), שני מכשירים במתנה, שדרוג של יתר המכשירים, הדרכות על המכשירים ועוד, נציגת התובעת הבטיחה לשלוח "סיכום פגישה". לאחר "מספר ימים (שבועות)" הגיעה נציגת התובעת אל הנתבעת אשר חתמה על השדרוג בכפוף לסיכום הפגישה, סיכום שלעולם לא קיבלה הנתבעת למרות בקשותיה הרבות. מאז החתימה על השדרוג פנתה הנתבעת פעמים רבות לתובעת בשל הפרת תנאי ההתקשרות. מדו"ח פירוט הפניות, למדה הנתבעת על תיעוד חלק מפניותיה וחלק מן הזיכויים אשר ניתנו לה בעקבות פניותיה. באחת הפניות דרשה הנתבעת זיכוי בגין חיובי יתר, נציגי התובעת הורו לנתבעת לבטל הוראת הקבע כפי שמתואר בעמ' 128, 22.4.09 במטרה שתיכנס לחוב ובכך יוכלו לזכות אותה ולהנחותה להחזיר הוראת הקבע. עם ביטול הוראת הקבע, התובעת הכניסה את הנתבעת להליך גביה וטענה כלפיה טענות סרק. נוכח הסבל והייסורים שנגרמו לנתבעת ונוכח פניותיה לזכותה בחיובי היתר בניגוד להסכם, ולאחר מספר התראות הודיעה הנתבעת על ביטול ההסכם בגין ההפרות החוזרות ונשנות של התובעת. בטרם ביטול ההסכם, דאגה הנתבעת לשלם החשבונית האחרונה בגין השיחות שביצעה באותו חודש. הנתבעת מוכנה להחזיר לתובעת את המכשירים שקיבלה ואינם יותר בשימוש מאחר וקיבלה מכשירים אחרים תחתיהם מחברה מתחרה.

8.המחלוקת הנעוצה בין הצדדים נסובה סביב שאלת קיומה של הפרת הסכם ההתקשרות כהפרה יסודית המזכה את הנתבעת לביטול ההסכם, ככל שהתובעת חייבה את הנתבעת בחיובי יתר במשך תקופה ארוכה, זאת, כאמור, לשיטת הנתבעת, בניגוד להסכם ובניגוד לסיכום הפגישה או שמא לשיטת התובעת התנתקות הנתבעת משירותי התובעת תוך ביטול אמצעי התשלום ומעברה לחברה מתחרה משיקולים מסחריים מהווה הפרה להסכם ההתקשרות?

9.במסגרת ישיבות שמיעת הראיות נחקרו המצהירה מטעם התובעת, גב' יהלי וולף, המשמשת כראש צוות גבייה משפטית אצל התובעת ומנהל הנתבעת מר איתן צדוק.

10.התובעת בסיכומיה חזרה על טענותיה וציינה, כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעת אך ורק בשל "כדאיות העסקה" בעקבות הצעה אטרקטיבית שקיבלה מחברת סלולארית מתחרה והפנתה לדו"ח פירוט הפניות של התובעת. התובעת מוסיפה ומציינת, כי אף אם בית המשפט יקבל את גירסת הנתבעת, הרי שאומנם קיום מאוחר של הסכם איננו שולל את עילת הביטול, אולם לתיקון עשויה להיות נפקות לצורך בחינת התקיימותם של הסייגים לביטול- סייג הצדק ( בהפרה שאינה יסודית) וסייג תום הלב ( ראה: ע"א 1368/02, צמנטכל נ' מדינת ישראל, פד"י נ"ז 1, עמ' 516. וכן, ה"פ 260/06 (מחוזי ת"א) זבולון ומאירה כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, טרם פורסם). כמו כן, התובעת סבורה, כי יש לקבל התביעה אף מדיני עשיית עושר ולא במשפט בגין ציוד ושירותים שקיבלה מהתובעת ואשר בחרה שלא לשלם עבורם.

11.הנתבעת בסיכומיה ציינה, כי נוכח אי קבלת שירות נאות מטעם התובעת ביקש מנהל הנתבעת להתנהל רק מול נציגה ספציפית אחת, גב' מיטל. כמו כן, הודגשה עדותו של מנהל הנתבעת, כי לפני ביטול הוראת הקבע והמעבר לחברה המתחרה פנה לתובעת בדרישה לעמוד בהבטחותיה. כמו כן, הנתבעת מפנה את בית המשפט לחשבוניות חודשים ינואר-מרץ 2010 מהם עולה לשיטתה, כי התובעת חייבה אותה בסכומים ניכרים. בעניין אי הבאת גב' מיטל לעדות מציינת הנתבעת, כי יש בהימנעות התובעת מלהעיד כדי לשמש לחובתה ( ראה: תק 3068/08, עידו רוויטל נגד רשת דינמיקה-דין; תא 732322/05, סלקום נגד כוכב יפו בע"מ). לטענת הנתבעת 'תיקון' רטרואקטיבי של הטעויות לאחר פניות הלקוח אינה תרופה מספקת. תקלות חוזרות ונשנות של מכשירים מהווה הפרה יסודית של הסכם המזכה לקוח בזכות לביטול ההסכם ללא סנקציות כלשהן בהתאם לחוק התרופות ( ראה: תק(נתניה) 1954/07, כהן צדד אריה נגד סלקום; תא(טב') 2897-05-08 עמר נגד פלאפון). לטענת הנתבעת, כי בנסיבות בהן חוזרת התובעת שוב ושוב על טעויות חישוביות אשר משמען גזילת עשרות ומאות שקלים מידי חודש מחשבונות הנתבעת מזכות בביטול הסכם על ידי הנתבעת.

12.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכי תיק התביעה, על צרופותיהם, ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי התביעה ואת הראיות שבאו לפני, מצאתי להעדיף את גירסת התובעת על פני גירסת הנתבעת וכפועל יוצא מכך הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל ברובה, ולהלן נימוקיי:

13.בשלהי שנת 2008, בתקופת השדרוג, הנתבעת רכשה מאצל התובעת שמונה מכשירים בעלות 2,484 ₪ לכל מכשיר (שבעה מכשירים במסגרת חשבונית מס מספר 3185977 מיום 3.12.2009), ומכשיר נוסף במסגרת חשבונית מס מספר 3197342 מיום 11.12.2009).

14. התובעת צירפה חשבוניות חיוב מפורטות ורצופות לכל התקופה מחודש 11.2008 עד חודש מאי 2010 (סיום ההתקשרות) כולל החיובים בגין החשבוניות שלא שולמו על ידי הנתבעת, הסכם ההתקשרות וסיכום הפגישה מיום 17.11.2008, וכן צירפה חלק מפירוט פניות הנתבעת אליה. הנתבעת צירפה תצהיר עדות ראשית המבוסס בעיקרו על דו"ח פירוטי פניות הנתבעת שצורף לתגובת המשיבה (התובעת) לבקשת המבקש למתן צו מיום 26/2/12.